איך מפנטזים נכון על רילוקיישיין ?

 איך מקבלים החלטה על מעבר למדינה אחרת בצורה האופטימלית?

נכון, הבטחתי בפוסט הקודם שהפעם אכתוב על מסע הגיבור, לא שכחתי ואפרסם את הפוסט הזה בקרוב מאוד.

הפוסט של היום מחוייב המציאות לאור "סערת" המילקי לסדר היום  כסמל ליוקר המחייה בארץ ומשום מה כיחסי ציבור לירידה מהארץ או לפחות רילוקיישין למספר שנים.

אני לא יודעת אם גם אתם שמתם לב שבחודשים האחרונים כל הזמן מדברים על ההזדמנויות במעבר למדינה אחרת. זו שיחת היום בסופר, במסעדות, בתי קפה, ברחבי האינטרנט, בדיחות ועוד, אין לי מושג אם גם אתם שומעים כל הזמן בקשר לזה רק כמה זה כדאי ואיך זה ישנה את החיים לטובה , ממש שווה, מציאה, חיים כמו מלכים, יש רוגע ועוד כמה אמירות שכאלה שממש עשו לי חשק להגיע הביתה לארוז את הבעל והילדים ולטוס אל האושר.

כשהגעתי הביתה נזכרתי שבעצם הייתי בסיפור הזה , חייתי 6 שנים בחו"ל.

רגע, אל תברחו,

אני לא מתכוונת להפחיד אתכם,

זה לא היה גרוע, זה היה אפילו נחמד,

אני יכולה לכנות את התקופה הזו היום הרפתקה באמצע החיים,

עם זאת לא ידענו למה אנחנו נכנסים באמת כשקיבלנו את ההחלטה לעבור למדינה אחרת וכאן אני אשמח לתרום מספר טיפים מנסיוני ונסיון משפחתי וחברי.

כל נושא הרילוקיישן הוא רחב לכן אתייחס בפוסט הזה רק לעניין של מה כדאי לשקול לפני שמקבלים החלטה בנושא.

אין לי שום כוונה לנקוט או להבהיר פה עמדה פוליטית, לגנות או לעודד, מטרת הפוסט הזה היא להבין מה המשמעות של רילוקיישין ולא משנה אם זה ברלין (אין לי מושג למה נתפסו דווקא לשם) או כל מקום אחר על פני הגלובוס, ולתת לכם כמה טיפים בנושא ואתם תבחרו מה לעשות עם זה.

אני רוצה לומר שכל אחד עושה את ההחלטות שלו והבחירות שלו  וזה בסדר גמור כל עוד הוא שלם עם זה, הבחירה במעבר למדינה אחרת הוא צעד גדול ובעל משמעות, לא רק בהיבט הכלכלי כי צריך להסתכל על כל המכלול לפני שבאים להחליט החלטה כזו שמשפיעה על כל תחומי החיים שלנו ולצד ההזדמנויות צריך לדעת שיתכנו גם זעזועים, במיוחד אם מדובר במשפחה ולא באדם בודד, הרי בסופו של דבר כל אחד מאיתנו חווה דברים בצורה שונה והייחודית לו ומגיב באופן אחר וזה הדבר הראשון שצריך להבין.

יתכן שאתם לפני רילוקיישין מטעם חברה פרטית, משרד ממשלתי או יוזמה פרטית שלכם והכוונה שלכם היא ליסוע לכמה שנים ולחזור לכאן , כי אין לנו ארץ אחרת ופה מרגישים הכי בבית. יתכן שאתם מעוניינים לעבור לצמיתות לחיות במקום אחר, כי המצב הכלכלי קשה.

הפוסט הזה מיועד לשני הסוגים ופה אגלה לכם משהו חשוב – כשעוברים לגור במדינה אחרת לפעמים הסוג  שהתכוון להיות כמה שנים מחליט להשאר לצמיתות או לפחות נשאר לתקופת זמן נוספת ודווקא הסוג שפינטז להשאר לעד חוזר לארץ אחרי מספר שנים (לפעמים אחרי מספר חודשים) אך לא בהכרח.

כדאי לא להחליט מראש על אורך הרילוקיישין ולדעת שיתכן ותחליטו להשאר עוד או לחילופין לחזור בשלב כלשהו, לדעת שהאופציות האלה קיימות ולהיות שלמים איתן מראש עוד לפני ההחלטה הסופית על הרילוקיישין וחשוב שתהייה מוסכמת על דעת שני בני הזוג.

בעיקר יש לחשוב על ההשלכות של החזרה לארץ גם אם זה רק כתוכנית מגירה, מציאת עבודה לשני בני הזוג, החזרה לבתי ספר ישראליים וההשלכות (תלוי גיל הילדים) ועוד.

חשוב להבין שיש פנטזיה הנרקמת סביב הנושא וכשעוברים לגור בחו"ל , בהתחלה זה באמת מרגיש כמו טיול, העניין הוא שבשלב מסויים זה הופך לשיגרה על כל גווניה. יש יתרונות וחסרונות לרילוקיישין כמו לכל דבר ואסור להסתנוור מהיתרונות כך שלא רואים את החסרונות ומתכוננים לקראתם.

כדאי לדעת מראש שיש מדינות בהם נותנים אישור שהייה לבן/בת הזוג הנלווה אך לא נותנים אישור עבודה ואז בן הזוג הנלווה מוצא עצמו בבית בסביבה לא מוכרת , יש שעמום , געגועים וזה עלול להוביל לחיכוכים בין בני הזוג.

(במקרה כזה אני ממליצה מנסיוני להפוך את זה להזדמנות-, ללמוד משהו שתמיד חשקת ללמוד ולא היה זמן, להתנדב או לפתח תחביבים,   הדברים האלו יאפשרו גם להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות) אך קודם כל מומלץ לברר אם בכלל מתאימה אופציה ללא עבודה לבן הזוג ? שאלה חשובה בקבלת ההחלטה על מעבר, האם בן הזוג הנלווה מוכן לכך ומה מתאים לו לעשות?

זה מאוד סובייקטיבי ויכול להיות שמי שחייב לעבוד במסגרת מסויימת לא יסכים להיות במצב של להיות מחוסר עבודה.

לגבי הילדים- נכון שמפתה ההזדמנות לבית ספר פרטי (אם זה המקרה שלכם) או בכל מקרה השינוי הזה שמלמד את הילדים להסתגל לשינויים, להכיר תרבויות נוספות, לרכוש שפה זרה על בוריה וחוויות מיוחדות שקשורות לעצם הלימודים במדינה שונה. עם זאת, יש להבין שנדרש לילדים זמן להסתגל לשינויים רבים – התנתקות ממשפחה קרובה וחברים, להסתגל לתרבות ושפה שונים, להתרגל לבית חדש, לבית ספר חדש, לצורת למידה חדשה , רכישת חברים חדשים מתרבות אחרת ובמיוחד  ללימודים בשפה זרה, כל זה דורש זמן ותמיכה גם מכם ההורים, כשתשאלו את עצמכם את השאלה הזו ברור שתתיחסו גם לגיל הילדים והאישיות שלהם.

 בקיצור ולעניין:

1. רילוקיישן יוצר לחץ על מערכות יחסים במשפחה ובזוגיות – תבררו ביניכם לבן עצמכם האם הזוגיות שלכם בבסיסה חזקה  וטובה ותעמוד בשינוי שכזה? יש לכם תקשורת טובה ורגישות לאחר בזוגיות ועם הילדים ?
2. אין לנבא מראש מה אורך השהייה בחו"ל– האם אתם מוכנים לאפשרות שתחזרו אחרי תקופה או לחילופין אתם מוכנים לקחת בחשבון שתשארו לתמיד באותה מדינה?
3. האם אתם מוכנים לקבל את הגעגועים למשפחה ולחברים ותחושת הבדידות שאולי תתקוף אתכם לפחות בתקופת ההסתגלות ויכולים לעמוד בזה?
4. מה יעשו בני הזוג הנלווים במדינה אליה עוברים- חשוב מאוד לברר אם יש אפשרות תעסוקה, לימודים, התנדבות או כל מסגרת אחרת המתאימה לבן הזוג הנלווה לזה שיש לו משרה במדינה אליה עוברים. מה מתאים לכם? האם זה בכלל מתאים? האם יש אפשרות שלא מקובלת עליכם ובמקרה כזה יהיו זעזועים במערכת הזוגית?
5. מה ההשלכות שיהיו למעבר על הילדים- מבחינה אישית, חברתית, לימודית. יש לקחת בחשבון שפה פותחים פתח לכך שהילדים עשויים לשאוף לגור בחו"ל כשיהיו בוגרים למרות שאתם תחזרו לארץ, האם זה מתאים להם? בסדר עבורכם?
6. כדאי לקבל את ההחלטה לעבור רק אם היא מתאימה ומקובלת בלב שלם על כולם (תלוי בגיל הילדים) או לפחות על שני בני הזוג.
7. אם זה אפשרי דברו עם אנשים שעשו את הצעד הזה והרכב המשפחה שלהם דומה , תבקשו מהם שלא ייפו את המציאות ויפרטו את היתרונות והחסרונות ובסופו של דבר תבחנו את הדברים לפי מה שמתאים לכם.
8. תקראו על התרבות של המדינה בה אתם מתעניינים, תבדקו עם עצמכם אם זה מתאים לכם, יש מדינות בהן אין ביטחון אישי ואסור להסתובב בהם לבד, יש מדינות בהם יש סכנה בריאותית, יש תרבויות בהן צריך להצניע את עובדת היותכם יהודים, מדינות וערים שבהם אין אפשרויות בילויים, אוכלוסיה קרה וכו' – האם כל זה מתאים לכם?

 אם ההחלטה שלכם בסופו של דבר תהיה לעבור, אני ממליצה לעשות הכנה מקצועית לקראת המעבר כך שיודעים מראש לצפות את המכשולים שעשויים לעמוד בדרכיכם ולהערך לקראתם בהתאם.

אפשר לעשות אצלי תהליכי הכנה לקראת המעבר, ההכנה נעשית במישור הפרקטי ובמישור המנטאלי, כולל חיזוק משאבים, לימוד תקשורת נכונה ותומכת  וניהול קונפליקטים.

לאחר המעבר אני ממשיכה לתמוך לפי צורך באמצעות הסקייפ וגם תמיכה בתהליך החזרה לארץ למי מכם שחוזר בשלב מסויים.

 מעל הכל

לא משנה מה תחליטו, חשוב שתהיו שלמים לגמרי עם ההחלטה שלכם!

אני מאחלת לכם בהצלחה.

 מה דעתך? אני רוצה לשמוע מה יש לך להגיד או לשאול